פיצוי כספי בגין אובדן המזוודה שהכילה בין היתר חליפת החתן ושמלת הכלה לטובת החתונה

 

 

שהייה בזמן החופשה ללא המזוודה, כאשר המזוודה מתקבלת רק בחזרה ארצה

 

בית משפט לתביעות קטנות ברחובות דן במקרה מסוג זה.

התובע תבע סכום של 10,000 ₪ הכולל החזר בגין עלות פריטים אותם רכשו התובעים בשל האיחור בהגעת כבודתה.
 
בנוסף ביקש התובע פיצוי בגין עוגמת נפש שנגרמה להם נוכח עובדה שבמזוודה המדוברת היו פריטי לבוש וציוד אשר היו מיועדים לשמש אותם לטקס נישואיהם ולנופש.
 
חברת התעופה אינה חולקת כי כבודתם של התובעים לא הועלתה לטיסה ואותרה כעבור ארבעה ימים.

חברת התעופה אינה חולקת על אחריותה למחדל זה.
 
חברת התעופה טענה כי מיד עם פניית התובעים, נעשו מאמצים למצוא את המזוודה ולאחר שאותרה הושבה לתובעים, לבקשתם, עם חזרתם ארצה.
 
חברת התעופה טענה כי התובעים לא הצהירו הצהרת ערך מיוחדת במטענו ולכן גם מסיבה זו מוגבלת אחריותה. כמו כן יש לייחס לתובע רשלנות תורמת משמעותית, מאחר ושלח לבטן המטוס מטען שכלל פריטים חשובים כשמלת כלה וחליפת חתן.

המסגרת הנורמטיבית הרלוונטית למחלוקת בין התובע לחברת התעופה מושתתת על פי חוק התובלה האוירית, התש"ם-1980 – חוק התובלה האוירית. חוק זה החיל בישראל את אמנת ורשה ואת פרוטוקול האג מ- 28.09.1955. מאוחר יותר העניק החוק בשנת 2011 תוקף חוקי לאמנה לאיחוד כללים מסוימים בדבר תובלה בין-לאומית באוויר, שנחתמה במונטריאול – אמנת מונטריאול.
 
במקום בו כבודה לא הגיעה ליעד חלה אמנת מונטריאול, המסדירה את האחריות של המוביל האווירי ואשר הוענק לה כאמור תוקף חוקי במסגרת חוק התובלה האווירית.
 
מאחר וישראל וקפריסין הן שתי מדינות שהן צדדים לאמנה, לכן יש להחיל את הוראותיה על התביעה הנדונה.

חברת התעופה האשימה את התובע ששם במזוודה את שמלת כלה וחליפת חתן

חברת התעופה האשימה את התובע ששם במזוודה את שמלת כלה וחליפת חתן

השופטת קבעה כי מאחר והאמנה חלה בנסיבות המקרה, וכי אין חולק בדבר אחריותה של חברת התעופה על עיכוב הגעת הכבודה, המחלוקת שנותרה להכרעת בית המשפט הוא בשיעור הפיצוי שיש לפסוק במקרה זה.
 
השופטת קבעה כי עפ"י עדותו של התובע, התובעים נסעו לחו"ל לצורך עריכת טקס נישואיהם, ובמזוודה אשר לא הגיעה ליעד, היו בגדי חתונתם. לכן, מעבר לציוד בסיסי שנדרשו לרכוש, נאלצו להצטייד בביגוד ובציוד חלופי לצורך קיום הטקס, עובדה שוודאי ייקרה באופן משמעותי את עלות רכישותיהם ואת היקף הנזק הישיר שנגרם להם.

חליפת החתן ושמלה הכלה שהיו במזוודה לא הגיעו ליעד בו הזוג אמורים היו להתחתן

חליפת החתן ושמלה הכלה שהיו במזוודה לא הגיעו ליעד בו הזוג אמורים היו להתחתן

השופטת פסקה כי הנזקים הישירים של התובעים הם בסך של 250 ₪ ליום לכל אחד מהם, היינו סך של 1,250 ₪ עבור על אחד מן התובעים.
 
בעניין הפיצוי בגין עוגמת נפש השופטת קבעה כי למרות שהכבודה לא ניזוקה או אבדה או הושמדה, אלא מדובר בכבודה שהגיעה אל התובעים באיחור בלבד.
 
במקרה זה קיימות נסיבות חריגות ונכון לפסוק פיצוי עקיף בגין עוגמת נפש, שעה שהכבודה שעוכבה הכילה שמלת כלה וחליפת חתן והובילה באופן ישיר לפגיעה בטקס נישואיהם של התובעים והפך את חווייתם הכללית ממלאת שמחה ואושר, לטעונה, רצוצה וטרודה.
 
השופטת התרשמה כי במקום שהתובעים ינצלו את זמנם להנות מהנופש ומההכנות לחתונה, נאלצו להיות טרודים בבירורים ועריכת קניות של פריטים חלופיים.
 
השופטת פסקה כי חברת התעופה תשלם פיצוי בגין עוגמת נפש, בסך של 2,000 ₪ לכל אחד מהם.
 
השופטת דחתה את טענת חברת התעופה כי יש לקזז מהסכומים האמורים את הפיצוי שקיבלו מחברת הביטוח שביטחה אותם בביטוח נסיעות.
 

בית משפט לתביעות קטנות ברחובות פסק כי על חברת התעופה לשלם לתובעים פיצוי בסך כולל של 6,500 ₪, בתוספת הוצאות משפט, בסך של 750 ₪.

 
פרטי פסק הדין: 59869-10-17, ואדים נ' טוס אירוויס
 
 
 
 
 

נגרם לך נזק וזקוק לעזרה?

 
 

אז איך מתחילים? לחצו כאן