המנוע ברכב הוחלף וזאת למרות שתי בדיקות במכוני בבדיקה שונים שלא עדכנו בדבר

 

 

האם חברת הליסינג או מכון הבדיקה אשמים במכירת רכב עם מנוע שהוחלף?

 

בית משפט לתביעות קטנות בקריות דן במקרה מסוג זה.

 
התובע רכש רכב מסוג ניסן קשקאי ,שנת 2015 , מאלבר ציי רכב (נתבעת 1) בעלות של 119,216 ₪.
 
טרם הרכישה נמסר לתובע כי הרכב עבר בדיקה אצל קומפיוטסט (נתבעת 2) ונמצא תקין.
 
טופס בדיקת הרכב של קומפיוטסט נמסר לתובע.

התובע ביצע בדיקה נוספת לרכב, במכון בדיקה, וגם בבדיקה זו התגלה כי הרכב במצב מצוין.
 

בהסתמך על הבדיקות, רכש התובע את הרכב.
 
במעמד רכישת הרכב קיבל טופס גילוי נאות על פיו הרכב תקין ולא בוצעו בו תיקונים מהותיים או שינויים.
 
לאחר רכישת הרכב, התובע העביר את הרכב טסט.
 
שנה לאחר מכן, בחודש יולי 2017, התובע פנה לבצע שוב טסט שנתי. הטסט נכשל מאחר והתגלה כי המנוע ברכב הוחלף.
 
התובע פנה לאלבר וזו התנערה מאחריותה.

התובע פנה למוסך בו מטופל הרכב, מוסך חלוצי. משם נמסר לו כי הוחלף המנוע ברכב במוסך רון שטיין, אשר אישר כי אכן כך היה. שטר מכר המנוע החדש הומצא לתובע.
 
התובע טען כי 3 חודשים טרם רכישת הרכב על ידו, המנוע הוחלף.
 
התובע טען כי מדובר במידע מהותי שלא הובא לידיעתו קודם לכן.
 

התובע טען כי כל הנתבעים הציגו בפניו מצג שווא ועל סמך דבריהם רכש את הרכב. עוד טען התובע כי במידה והיה מובא המידע לפניו טרם רכישת הרכב, לא היה רוכש את הרכב.
 
התובע פנה לשמאי אשר העריך את ירידת הערך של הרכב עקב החלפת המנוע ותיקוני צבע שבוצעו.

 
התובע טען כי הן קומפיוטסט והן מכון הבדיקה הפרו את חובתם כלפי התובע בכך שהתרשלו ומסרו לו מידע שגוי ולא הבחינו במנוע שהוחלף.
 
התובע תבע פיצוי בסך של 17,000 ₪. הפרש בין שווי הרכב לסכום ששולם בפועל, ירידת ערך של 10% בגין החלפת המנוע- 10,215 ₪, שכ"ט שמאי בעלות של 1,250 ₪, ייעוץ משפטי בעלות של 1,170 ₪ ועוגמת נפש על היתרה.
 
אלבר טענה כי התובע רכש רכב משומש, בעת מסירת הרכב לתובע נמסר לו כל המידע שהיה ברשותה לרבות טופס בדיקה שבוצע עבורה.
 
בנוסף אלבר טענה כי התובע אישר בחתימתו כי ניתנה לו האפשרות לבחון את הרכב והוא מוותר על כל טענה בעניין.
 
אלבר טענה כי לא ידעה כי המנוע הוחלף והדבר לא דווח לה, כאשר הלקוח בעסקת הליסינג מולה פנה עצמאית להחלפת המנוע, מנוע חדש, וזה הוחלף על ידי מוסך מורשה כך שלא נגרם לתובע כל נזק כתוצאה מכך.
 
אלבר צרפה חוות דעת שמאי מטעמה על פיה לא נגרם לתובע נזק. במוסף צירפה אישור כי המנוע שהורכב ברכב הינו מנוע חדש.
 
קומפיוטסט טענה כי אין בינה לבין התובע יריבות היות והדו"ח מטעמה הופק עבור אלבר.

מכון הבדיקה לא זיהה את הליקוי ברכב

מכון הבדיקה לא זיהה את הליקוי ברכב

קומפיוטסט טענה כי אין להקנות לה כל רשלנות היות וביצעה את הבדיקות הנדרשות ממנה ולא היה עליה לבדוק גם נתונים כגון מספר שילדה, מד אוץ ומספר מנוע.
 
חברת בדק 2007 חנניה אוחיון טענה כי עקב קשיים לא הצליחה לקרוא את המספר הסידורי של המנוע אלא רק את הדגם, שהינו הדגם המופיע ברישיון.
 
חברת בדק 2007 חנניה אוחיון טענה כי המספר הסידורי נמצא במקום שקשה להגיע, כך גם אישר השמאי מטעם התובע. המכון בדק את המנוע וזה נמצא תקין ועומד בדרישות.
 
השופטת פסקה כי דין התביעה להתקבל בחלקה כנגד אלבר וכנגד חברת בדק 2007 חנניה אוחיון.
 
השופטת פסקה כי דין התביעה כנגד קומפיוטסט להידחות היות ואין יריבות בין התובע לבינה.
 
בדבר ההפרש בשווי הרכב והנזקים לצבע השופטת קבעה כי דינן להידחות.
 
השופטת קבעה כי אינה סבורה כי ניתן לפטור את אלבר מאחריותה לאור ההסכם בין צדדים, בו ויתר הרוכש על טענות כנגדה.
 
מאחר ואלבר לא ערכה את הבדיקות אותן היה עליה לעשות כאשר קיבלה את הרכב לחזקתה מהלקוח, הפרה את חובתה בהתאם לחוק המכר, מכרה לתובע נכס שאינו מתאים להגדרתו ואף לא עדכנה אותו בדבר החלפת המנוע.

הליקוי ברכב לא התגלה בשתי בדיקות רכב שונות

הליקוי ברכב לא התגלה בשתי בדיקות רכב שונות

השופטת קבעה כי אלבר לא רק הפרה את חובתה על פי חוק המכר, אלא גם את חובותיה על פי דינים אחרים, כגון חוק החוזים (למשל סעיף 15 לחוק) ופקודת הנזיקין.
 
השופטת קבעה כי גם לחברת בדק 2007 חנניה אוחיון אחריות, היות והיה זה באחריותה לוודא כי מספר המנוע ברישיון הרכב זהה למספר המנוע בפועל ואם מבחינה פיזית היה זה בלתי אפשרי לוודא כי המספרים זהים, בגלל מיקום המספר, היה עליה לציין זאת מפורשות בטופס הבדיקה.
 
השופטת קבעה כי חלוקת האחריות בין אלבר לבין חברת בדק 2007 חנניה אוחיון, ברור כי אחריותה של אלבר גדולה יותר היות והיא בעלת השליטה ברכב ותפקידה הוא למכור רכב שתואם את תכונותיו ואחריותה לבדוק כי לא קיימת אי התאמה בין הממכר לבין תכונותיו. אולם, אין להתעלם מכך כי חברת בדק 2007 חנניה אוחיון לא בדקה את מספר המנוע ולא ציינה כי אין באפשורתה לעשות כן.
 
השופטת פסקה כי אחריותה של אלבר היא בשיעור של 80% ושל חברת בדק 2007 חנניה אוחיון בשיעור של 20%.
 
השופטת פסקה כי ירידת ערך הרכב הינה בסך של 5,108 ₪.
 
בית המשפט פסק כי על אלבר ועל חברת בדק 2007 חנניה אוחיון לשלם לתובע פיצוי בסך של 5,108 ₪, בתוספת עלות חוות דעת השמאי בסך 1,850 ₪, בתוספת שכר טרחה לעורך דינו בסך של 1,170 ₪ בתוספת עוגמת נפש בסך של 2,000 ₪, בתוספת הוצאות 385 ₪.
 

בית משפט לתביעות קטנות בקריות פסק לשלם לתובע סך כולל של 10,513 ₪, כאשר אלבר תשלם 8,410 ₪ ובדק 2007 חנניה אוחיון סך של 2,103 ₪.

 

פרטי פסק הדין: 64307-12-18, שטנגל נ' 1. אלבר ציי רכב (ר.צ.) בע"מ, 2. קומפיוטסט הנדסת ציוד לרכב בע"מ 3. בדק 2007 חנניה אוחיון
 
 
 
 
 

נגרם לך נזק וזקוק לעזרה?

 
 

אז איך מתחילים? לחצו כאן