האם מגיע למתווך דמי תיווך במידה ולא נחתם הסכם שכר טרחה?

אי תשלום עבור שירותי תיווך דירה שהעניק התובע לנתבעת כפי שהוסכם ביניהם

בית משפט לתביעות קטנות בתל אביב דן במקרה מסוג זה.

 
התובע מתווך דירות ובעלים של משרד תיווך.

המתווך טען כי הנתבעת פנתה אליו בקשר לשכירות דירה ברחוב ברקאי 19 בתל אביב, כאשר מודעת לכך כי הדירה מושכרת באמצעות מתווך.   חוזה שכירות נחתם בין הנתבעת לבעל הדירה.

המתווך טען כי הנתבעת ביקשה לדחות את מועד תשלום שכ"ט והוא נענה לבקשתה.
 
בסופו של יום הנתבעת סירבה לשלם למתווך את שכר טרחתו.

 
המתווך הגיש תביעה בגין שכ"ט שווה ערך לחודש שכירות בתוספת מע"מ, פיצוי בגין עוגמת נפש בסך של 2,500 ₪, הוצאות משפט ותשלום עבור ייעוץ משפטי לצורכי תביעה זו בסך של 2,300 ₪ ופיצוי בגין בזבוז זמן בסך של 1,100 ₪.
 

הנתבעת טענה כי המתווך הציג עצמו כמתווך מטעם המשכיר, כך שמי שאמור לשלם לו עבור שכ"ט הוא המשכיר ולא השוכר.
 

הנתבעת טענה כי התובע לא החתים אותה על התחייבות לתשלום שכ"ט.   הנתבעת טענה כי המשא ומתן לגבי השכירות בוצע על ידה ישירות מול המשכיר, כאשר העביר לה טלפון שלו, ובמעמד חתימת החוזה התובע כלל לא נכח אלא הגיע רק בסיומו.

המתווך לא החתים את השוכרת על הסכם שכר טרחה

הנתבעת טענה כי המתווך כלל לא היה הגורם היעיל בעסקה לפי חוק המתווכים.
 
במהלך הדיון המתווך אישר כי עשה טעות שלא החתים את הנתבעת על הסכם שכ"ט, אך העיד כי פעל בתמימות לב ומאחר שסמך על הנתבעת שתשלם את שכ"ט המוסכם.
 
השופט פסק כי הצדדים התקשרו בהסכם שבעל פה לתשלום שכרו של המתווך.
 

המשא ומתן מול המשכיר התבצע מול השוכרת

השופט קבע כי אמנם, על פי חוק המתווכים היה על המתווך להחתים את הנתבעת בהסכם שכ"ט אולם, שוכנע כי הפעולות שהמתווך ביצע בגין עסקת השכירות ושהביאו בסופו של יום לכריתת חוזה השכירות בין הנתבעת למשכיר, ומאחר שהנתבעת ידעה כי התובע הוא מתווך דירות, והיה סיכום בין התובע לנתבעת בדבר גובה שכ"ט, מזכים את המתווך בשכ"ט מהנתבעת כפי שהוסכם ביניהם.
 

בית משפט לתביעות קטנות בתל אביב פסק כי על הנתבעת לשלם למתווך סך של 4,680 ₪ כשכר טרחה, בתוספת 1,000 ₪ בגין עוגמת הנפש, בזבוז הזמן והטרחה, בתוספת 133 ₪ אגרת בית משפט.

 
פרטי פסק הדין: 27588-03-19, כהן נגד שלף לוי
 
 
 
 
 

סירבו לשלם את דמי התיווך?

 
 
תנו לנו לעזור לכם לחצו כאן