ביטול הרשמה לגן

החלטה להפסקת הלימודים בגן וזאת למרות שהילד שהה בגן מספר ימים

בית משפט לתביעות קטנות בבית שמש דן במקרה מסוג זה.

התובעים טענו כי רשמו את בנם הקטין לגן ילדים המחנך בשיטה האנתרו פוסופית.

התובעים טענו כי הנתבע מסר כי הינו גנן אחד מבין שני גננים ומדובר בגן אנתרופוסופי אינטימי המנוהל על ידי שובל וחנוך בן דרור בביתם שבטל שחר.

התובעים טענו כי בנם החל את תקופת לימודיו בגן ביום 1.11.2017.

התובעים טענו כי לפני שהחל את לימודיו בגן חתמו עם הנתבע ושותפו, על חוזה הצטרפות לגן.

התובעים טענו כי במעמד ההרשמה מסרו לנתבע 10 שקים בסך של 1,900 ₪ כל אחד.

התובעים טענו כי לאחר שבנם שהה בגן בנוכחות הוריו 4 פעמים בשעות הבוקר למשך שעתיים כל פעם , כלומר כ- 8 שעות בסך הכל, החליטו כי שיטת החינוך אינה לרוחם, וביקשו להפסיק את לימודיו של הבן.

התובעים טענו כי לאחר שביקשו את כספם בחזרה, הוסבר על ידי הנתבע כי הגן לא יחזיר שני שיקים על סך של 1,900 ₪.

התובעים טענו כי במעמד חתימת החוזה עם הנתבע, הובהר להם כי חוזה ההתקשרות הוא חד צדדי ואין כל אפשרות מבחינתם של ההורים לשנות או להביע הסתייגות לסעיף אשר מתייחס ל"מקרה של ביטול, נחויב בתשלום של חודשיים…".

ביטול הרשמה לגן

התובעים טענו כי לאחר שהעלו תמיהה באשר לשיעור הקנס, נאמר להם כי אם לא יחתמו על החוזה, לא יוכלו להמשיך בתהליך ההרשמה.

התובעים טענו כי מאחר ורצו להכניס את בנם למסגרת חינוכית, ומאחר ובאזור מגוריהם מספר הגנים מצומצם ומאחר וגנים אחרים היו בתפוסה מלאה, חשו חסרי אונים ואז חתמו על החוזה וזאת למורת רוחם מסעיפים בעייתיים בחוזה בתקוה כי בנם יתאקלם בגן בריאה.

הנתבע טען כי אין מקום להשיב לתובעים את הסכום הנתבע מאחר והתובעת היא ששיתפה את הגננים כי התנהלותה נבעה מחוסר בשלות לשחרר את בנה למסגרת גנית.

הנתבע טען כי התובעת טענה בפניו כי החליטה לרשום את בנה דווקא לגן המדובר בשל אופיו האינטימי והיחס האישי שמקבל בו כל ילד וילד.

הנתבע טען כי התובעים ביקרו עם בנם פעמיים בגן טרם ההרשמה. פעם אחת אחרי שעות הפעילות ופעם נוספת במהלך שעות הפעילות.

הנתבע טען כי התובעים חתמו על הסכם כדלקמן : "ההורים זכאים להפסיק הסכם זה בהודעה בכתב לחנוך ושובל חודשיים משולמים מראש". בנוסף, קובע ההסכם: "ההורים ישלמו מקדמה על סך 900 ₪ וזאת להבטחת מקומם בגן. 450 ₪ יוחזרו עם התשלום הראשון. במקרה של ביטול ההצטרפות לגן לא תוחזר המקדמה".

הנתבע טען כי במעמד ההרשמה התובעת העלתה את נושא ביטול ההסכם בתשלום של חודשיים מראש והוסבר לה כי כך נהוג ברוב אם לא בכל הגנים הפרטיים.

הנתבע טען כי נאמר לתובעת שבמקומו של הבן יכול הגן לקלוט ילד אחר ובמידה של ביטול, חודשיים הם זמן סביר כדי למלא מחדש את המשבצת הפנויה שנוצרה מבלי לגרום לגן נזק כלכלי משמעותי.

הנתבע טען כי התובעת קיבלה את ההסבר ורשמה את ילדה לגן, כאשר עושה זאת מרצונה החופשי ומבלי שהופעל עליה לחץ כלשהו.

השופט קבע כי גביית דמי הביטול היא מוצדקת, אך דמי ביטול הנגבים במסגרת חוזה אחיד ומוכתב מראש צריכים להיות מידתיים.

השופט קבע כי מאחר וההסכם נחתם במהלך חודש נובמבר, כלומר כחודשיים לאחר תחילת שנת הלימודים כשבאותו זמן הגן לא פעל במלוא התפוסה, נותן אמון בדברי התובעת, כי הבינה מהגננים שהגן ערוך לפעול עם 10 ילדים.

השופט קבע כי אינו רואה כסבירה את גרסת הנתבע לפיה הגן ויתר עקב רישומו של הבן על רישומם של ילדים אחרים.

השופט קבע כי מאחר ומדובר בפעוט ששהה בגן מספר ימים, אך מצד שני ההורים חתמו על הסכם התקשרות ללא שיכפו עליהם לעשות כן, על כן האיזון הנכון הוא כי ההורים ישלמו בגין ביטול ההרשמה של בנם שכר לימוד של חודש אחד.

השופט קבע כי שכר לימוד של חודש אחד בסך של 1,900 יוחזר להורים על ידי הגן.