פספסת טיסת קונקשיין?

 

 

גרסת הנוסע נגד גרסת חברת התעופה בזמן ההגעה לשער העליה למטוס

 

בית משפט לתביעות קטנות בחדרה דן במקרה מסוג זה.

ביום 27.12.2018 התובע ובני משפחתו (7 אנשים בסה"כ) אמורים היו לטוס בטיסה מס' SU505 מנתב"ג למוסקבה ומשם בטיסה מס' SU1276 ממוסקבה לקאזאן שברוסיה.
 
הטיסה למוסקבה תוכננה להמריא מישראל בשעה 01:35 ולנחות במוסקבה בשעה 06:10.
 
טיסת ההמשך ממוסקבה לקאזאן תוכננה להמריא ממוסקבה בהמשך אותו היום בשעה 08:15 ולנחות בקאזאן בשעה 10:00. כלומר משך ההמתנה בנמל התעופה במוסקבה אמור היה להסתכם ב- 2 שעות ו- 5 דקות.

אין מחלוקת בין הצדדים כי הטיסה מישראל למוסקבה נחתה באיחור של 12 דקות, כלומר בשעה 06:22.
 
אין מחלוקת בין הצדדים כי התובע ובני משפחתו החמיצו את טיסת ההמשך, כאשר הסיבות שבעטיין קרה הדבר, קיימת מחלוקת בין הצדדים.
 
התובע טען כי הנתבעת מנעה ממנו ומבני משפחתו לעלות על טיסת ההמשך על אף שהגיעו אל שער העלייה למטוס כ- 25 דקות לפני מועד ההמראה המתוכנן ובשעה 07:50.
 
הנתבעת לעומת זאת טענה כי השער נסגר בשעה 07:58 כאשר התובע ובני משפחתו לא הגיעו אליו עד אז, ככל הנראה בשל כך שלא שמו לב לצורך במעבר מטרמינל אחד (D) לאחר (B).
 
התובע טען כי נמל התעופה במוסקבה מוכר לו וכי בכל טיסותיו הקודמות שכללו זמני המתנה דומים של כשעתיים עד לטיסות ההמשך, מעולם לא נתקל בבעיה דומה של מניעת כניסתו בשער העלייה למטוס.
 
התובע הציג צילום שלו ושל בני משפחתו, שצולם ליד שער העלייה למטוס בשעה 08:01, טען כי מדובר בצילום שבוצע כעשר דקות לאחר השלב שנאמר להם שהם לא יכולים להכנס ואשר במהלכן הוא חזר ובקש מנציגי הנתבעת כי יאפשרו להם לעלות על המטוס, אך לשווא.
 
התובע טען כי נאמר לו כי יקבלו כרטיסים לטיסה הבאה.
 
התובע טען כי טסו אחרי שעתיים, כאשר את המזוודות קבלו מאוחר יותר בקאזאן והיו ללא בגדים חמים שהיו במזוודות.
 

התובע טען כי הגיעו לקאזאן מאוחר בערב וקבלו את המזוודות רק בערב למחרת.
 
התובע טען כי בעקבות מה שארע היה עליו לרכוש 7 כרטיסים חדשים לטיסת ההמשך וגם לטיסת החזור ומחירם של אלה היה כפול משל הכרטיסים המקוריים.
 
התובע מבקש מבית המשפט את ההפרש בעלויות בסך של 2,976 ₪ ולפצות אותו ואת בני משפחתו בגין עוגמת הנפש שנגרמה להם, בסכום שך 2,500 ₪ לכל אחד ובסה"כ 17,500 ₪.

פספסו את זמן העליה למטוס

פספסו את זמן העליה למטוס

 
הנתבעת טענה כי שער העלייה למטוס בטיסת ההמשך נסגר בשעה 07:58, כלומר 17 דקות לפני זמן ההמראה המתוכנן, בעוד שבדרך כלל יש לסגור אותו 20 דקות לפני.
 
הנתבעת טענה כיהתובע ובני משפחתו הגיעו אל השער רק לאחר מכן, ככל הנראה משום שלא נתנו דעתם לכך שעליהם לעבור מטרמינל D לטרמינל B.
 
הנתבעת טענה כי יש בידיה פנייה של התובע אל הנתבעת בשפה הרוסית, לאחר מה שארע, בה כתב: "עברנו ביקורת דרכונים כמו כולם בסדר, רגיל, וגילינו שהטיסה לקאזאן מתבצעת מטרמינל אחר…", כלומר במידה והיו שמים לב לשוני בין הטרמינלים, לא היו מפסידים את הטיסהץ
 

זמן של שעתיים בין הטיסות לא הספיק

זמן של שעתיים בין הטיסות לא הספיק

 
השופטת קבעה כי גרסת התובע ואשתו בכל הנוגע לנסיבות הגעתם אל שער העלייה למטוס מהימנה ומאמינה כי עשו את כל שהיה בידם לעשות על מנת להגיע אל שער העלייה למטוס בזמן, וגם לא התרשלו באי מתן תשומת לב לצורך במעבר בין הטרמינלים.
 

השופטת קבעה כי גם במידה והתובע ובני משפחתו אחרו בהגעתם אל שער העלייה למטוס שנסגר רק ב- 07:58, יש להניח כי לו היתה הטיסה למוסקבה נוחתת בזמן כמתוכנן, לא היו מחמיצים את טיסת ההמשך.
 
השופטת קבעה כי מאחר וטענת התובע כי מזוודות בני המשפחה כולן, הגיעו אל שדה התעופה רק ביום שלמחרת, לא נסתרה על ידי הנתבעת, על כן מקבלת את התביעה בחלקה ולחייב את הנתבעת להשיב לתובע את הפרש התשלום בעד כרטיסי הטיסה בסך של 2,600 ₪ ולפצות אותו ואת בני משפחתו בסכום כולל של 3,000 ₪ בגין הטרחה ואי הנוחות שנגרמו להם.
 

בית משפט לתביעות קטנות בחדרה פסק כי על הנתבעת לשלם לתובע הסכום של 5,600 ₪ בתוספת הוצאות בסך 400 ₪ וסך כולל של 6,000 ₪.

 
פרטי פסק הדין: 14628-07-19, קגן נגד אירופלוט – רושיון איירליינס
 

נגרם לך עוול בחופשה?

 
 

תן לנו לעזור לך
 

 

אז איך מתחילים? לחצו כאן