פיצוי בגין פרסום לשון הרע בפייסבוק

 

 

האם ההודעה שפורסמה בפייסבוק הינה אמת או מדובר בלשון הרע?

 

בית משפט לתביעות קטנות בעכו דן במקרה זה.

 
הנתבעת נשואה לאח של התובעת ונמצאת בסכסוך גירושין מולו.
 
התובעת טענה כי הנתבעת פרסמה הודעה בפייסבוק, בתפוצה של 330 חברים, בנוסח הבא:
 

"בעלי חגי סגל אמר: שאחותו יפעת סגל (סאייג) מכפר הורדים מגדלת מריחואנה בבית אני חייבת לדעת האם זה נכון שמותר לגדל עציץ אחד?"

 

התובעת טענה כי מדובר בהודעה שקרית ומביישת.

 

התובעת טענה כי ההודעה פגעה בה ובבני משפחתה כולל שני ילדים המתבגרים אשר נחשפו לפרסום.
 
התובעת טענה כי נחשפה לפרסום לאחר ששתי חברותיה, אחת מישראל ואחת מארה"ב, העבירו לה את הפרסום אליו נחשפו.
 
התובעת טענה כי הנתבעת ביצעה כנגדה עוולה של פרסום לשון הרע והיא מבקשת פיצוי בסכום של 34,000 ₪.
 
הנתבעת לא הכחישה את הפרסום.
 

הנתבעת טענה כי מדובר בפרסום של דברי אמת.
 

הנתבעת טענה כי במהלך החודשים פברואר עד מרץ 2019, אמא של בעלה (שהיא גם אמא של התובעת) נהגה להביא לביתה שקיות ובהם פרחים של מריחואנה, עבור בעלה.
 
הנתבעת טענה כי חמותה אמרה לה שהשקיות הגיעו מהתובעת.

בהודעה נשאל האם גידול עציץ אחד של מריאונה בבית מותר

בהודעה נשאל האם גידול עציץ אחד של מריאונה בבית מותר

הנתבעת טענה כי במהלך פגישה בינה לבין בעלה, בעלה אמר, בנוכחות אנשים נוספים , שאחותו (התובעת) מגדלת בביתה עציץ מריחואנה וטען שהדבר חוקי.
 
במהלך הדיון התובעת טענה כי לאחיה (בעלה של הנתבעת), אשר חולה בסרטן יש אישור להחזקת קנאביס רפואי ועל פי האישור , היא רשאית לרכוש עבורו קנאביס.
 
במהלך הדיון הנתבעת טענה כי קיבלה פרחים של קנאביס מאמא של התובעת שהביאה את זה מהתובעת, ובעלה אמר לה שאחותו מביאה את הקנאביס מאדם ערבי שעשה לה שיפוצים בבית. בנוסף לכך טענה כי בעלה מסר שאחותו מגדלת עציץ קנאביס בביתה וכי הדבר מותר לה.

 
הנתבעת טענה כי ביצעה את הפרסום בפייסבוק בתור "שאלת רבים", בכדי לבדוק האם מותר לתובעת לגדל עציץ בבית והאם זה בסדר.
 
במהלך הדיון העידה בתה של הנתבעת ומסרה כי הייתה עדה לכך שהסבתא הביאה שקיות עם קנאביס לביתם ואמרה "ערבי שלח את זה עם יפעת".
 

האם ההודעה הינה אמת או לשון הרע?

האם ההודעה הינה אמת או לשון הרע?

השופט קבע כי הנתבעת הפיצה את לשון הרע כלפי התובעת בכתב בפייסבוק, בהיקף של כ- 300 איש.
 
השופט קבע כי המעשה שעשתה הנתבעת בא בגדר המושג פרסום כמשמעותו בחוק איסור לשון הרע.
 
השופט קבע כי טענתה של הנתבעת כי הפרסום היה אמת לא הוכחה ע"י הנתבעת ברמה המינימלית הנדרשת.
 
השופט קבע כי לא עלה בידי הנתבעת להוכיח כי מדובר בפרסום שהיה אמת.
 
השופט קבע כי לא עלה בידי הנתבעת להוכיח כי היה עניין ציבורי בפרסום.
 
השופט קבע כי לא קמה לנתבעת הגנת אמת הפרסום לפי סעיף 14 לחוק איסור לשון הרע.
 

בית משפט לתביעות קטנות בעכו פסק כי על הנתבעת לשלם לתובעת פיצוי בסכום כולל של 7,000 ₪.

 
פרטי פסק הדין: 47927-02-20, סיאג נגד סגל (בוהדנה)
 
 
 
 
 

נגרם לך נזק וזקוק לעזרה?

 
 
אז איך מתחילים? לחצו כאן