איך אפשר לעזוב השכרת דירה שאינה ראויה למגורים?

השכרת דירה עם רטיבות ועובש

בית משפט לתביעות קטנות בירושלים דן במקרה מסוג זה.

 
התובעים חתמו ביום 1.4.2019 על הסכם שכירות לתקופה של 12 חודשים עם הנתבע.
 
על פי הסכם השכירות קיימת לתובעים אופציה להשכרת הדירה לתקופה של 12 חודשים נוספים.
 
לקראת סוף שנת 2019 החלו להיווצר בדירה רטיבויות קשות ופטריות אשר גרמו לעובש. דבר שלטענת התובעים היווה סיכון בריאותי חמור.
 
התובעים עדכנו את הנתבע והתריעו על כך ביום 26.12.2019 וביקשו את תיקון המפגע.

רק לאחר בקשות חוזרות, נציג הנתבע, מר דוד כהן, הגיע ביום 16.1.20 וניקה באקונומיקה את קירות הדירה.   דוד כהן הבטיח כי יגיע לטפל בשורש הבעיה, אך בפועל לא חזר.   בתוך מספר ימים, הרטיבויות והטחב חזרו בליווי ריח חריף.

התובעים טענו כי במשך כחודשיים נאלצו להשהות בדירה במצב זה.
 
ביום 5.2.2020 פנו שוב לבנו של הנתבע, צירפו תמונות ואף הבהירו כי העובש הגיע למוצרי האוכל במטבח, לרבות לתחליף החלב של התינוק.
 
בסופו של דבר ולאחר המתנה ארוכה מר כהן הגיע ומסר כי הדירה במצב קשה וכי התיקון ייקח מספר ימים.
 
התובעים יצאו מהדירה והתגוררו בבית החמה, כאשר ביום 6.2.20 הודיעו לבנו של הנתבע על ביטול הסכם השכירות וכוונתם לצאת מהדירה.
 
התובעים ציינו כי מדובר היה בימים קרים, כאשר התובעת לאחר ניתוח וסובלת ממחלת מעיים והם מטופלים בתינוק רך בן חודשים ספורים.
 
ביום 8.2.2020 התובעים הביאו איש מקצוע מטעמם על מנת שיבהיר מה נדרש לבצע בדירה לצורך תיקון ליקויי הרטיבויות.
 

איש המקצוע מטעם התובעים המליץ על ביצוע אטומים של הדירה, תוך פירוק ארונות המטבח אשר היו רקובים.
 

לנוכח המלצה של איש המקצוע, הבינו התובעים כי אינם יכולים להמשיך להתגורר בדירה.
 
ביום 10.2.2020 בנו של הנתבע הודיע כי לא יפקיד את הצ'ק של שכר הדירה לחודש פברואר וכי בסיום השכירות, הצדדים יתחשבנו.
 

למחרת, מר כהן הגיע לביצוע עבודות התיקון בדירה.   התובעים טוענים כי העבודות נמשכו כ– 4 שעות, כאשר לא בוצע בידוד ובתום העבודה נותרו הפטריות והעובש.   ביום 10.3.2020 בנו של הנתבע הפקיד את הצ'ק לחודש פברואר.

בעל הבית היה מודע לליקויים הקיימים בבית טרם השכרתו

התובעים טענו כי הנתבע ובנו התעלמו מפניותיהם והם נאלצו לשכור שירותי עורך דין.
 
ביום 18.3.2020 התובעים עזבו את הדירה.
 
התובעים דורשים פיצוי בדמות של השבת דמי שכירות של 3 חודשים, פיצוי בגין המזון והכלים שנאלצו לזרוק בשל העובש, פיצוי בגין עוגמת הנפש שנגרמה להם והחזר הוצאותיהם המשפטיות.
 

הנתבע טען כי התובעים עזבו את הדירה בטרם הסתיימה תקופת השכירות ועל כן חבים סך של 6,500 ₪ בגין דמי שכירות.
 
הנתבע טען כי התובעים הודיעו על עזיבתם ביום 6.2.2020, כאשר רק ימים ספורים לאחר מכן החלו לשלוח אליו הודעות בנוגע למצב הדירה.
 
הנתבע טען כי בנו שלח איש מקצוע מטעמו ואיש המקצוע קיבל הנחיות חלקיות מהתובעים וביצע את העבודה הנדרשת.
 
הנתבע טען כי היה מוכן להגיע עקרונית להסדר עם התובעים ולא לחייבם על מלוא תקופת השכירות, אלא רק עד למועד בו החזירו את המפתחות ביום 18.3.2020, אך התובעים בחרו להגיש את התביעה.
 
הנתבע טען כי אין זו הפעם הראשונה בה התובעים מתלוננים באשר לדירה ומתקניה. כך למשל התלוננו באשר למזגן, וטכנאי נשלח שלוש פעמים, כאשר לא מצא כל תקלה. כמו כן התובעים השאירו את הדירה לא מסוידת.
 
הנתבע טען כי הפקיד את הצ'ק של חודש פברואר, הואיל וחלף יותר מחודש והתובעים לא פינו את הדירה.
 
הנתבע הגיש כנגד התובעים תביעה שכנגד בסך של 6,500 ₪ בגין דמי השכירות, עלות ביקורי שווא של טכנאי מיזוג, וביקורי שווא של הקבלן שביצע את התיקונים המתבקשים.
 
הנתבע טען כי התובעים קיבלו טיפול מהיר ואישי בתלונתם ואילצו לשלם לבעל המקצוע, מר כהן, תשלומים עודפים. כמו כן הנתבע דרש סך של 4,095 ₪ בגין סיוד הדירה.
 

סימני רטיבות ועובש על קירות הדירה

השופטת קבעה כי דין התביעה להתקבל בחלקה ודין התביעה שכנגד להידחות.
 
השופטת קבעה כי על פי התמונות עולה כי הדירה אינה ראויה למגורים, כאשר מצב הרטיבות והעובש הגיע לסף בו המוצרים אשר היו בארונות המטבח, העלו עובש.
 
השופטת קבעה כי התובעים צודקים כאשר ביקשו החזר של שכר דירה ששולם במשך 3 החודשים בהם התגוררו בתוך עובש, כאשר אינה סבורה כי יש להשיב את מלוא שכר הדירה, אלא רק חלק ממנו.
 
מאחר ושכר הדירה החודשי עמד על סך 3,900 ₪, השופטת קבעה כי על הנתבע להשיב לתובעים מחצית משכר הדירה בגין חודשים דצמבר, ינואר, פברואר וסך כולל של 5,850 ₪.
 
השופטת קבעה כי על הנתבע לשלם לתובעים פיצוי בסך של 2,000 ₪ בגין זריקת כלי האוכל ומוצרי מזון המטבח בשל העובש.
 
השופטת קבעה כי על הנתבע לשלם לתובעים בגין שכר המומחה בסך של 350 ₪.
 
השופטת קבעה כי על הנתבע לשלם לתובעים הוצאות שכר טרחת עורך הדין בסך של 3,276 ₪.
 
השופטת קבעה כי על הנתבע לשלם לתובעים פיצוי בגין עוגמת הנפש בסך של 4,000 ₪.
 
התביעה שכנגד
 
השופטת קבעה כי לא מצאה לקבל את התביעה שכנגד.
 
השופטת קבעה כי התובעים עזבו את הדירה בצדק בטרם תום תקופת השכירות, על כן, אין לחייבם בשכר דירה בגין מלוא תקופת ההסכם.
 

בית משפט לתביעות קטנות בירושלים פסק על הנתבע לשלם לתובעים סך של 15,476 ₪ בתוספת הוצאות בסך של 1,000 ₪ וסך כולל של 16,476 ₪.

 
פרטי פסק הדין: 35748-06-20, בטלין ובטלין נגד אזולאי
 
 
 
 
 

רוצה לתבוע וזקוק לעזרה?

 
 
תנו לנו לעזור לכם לחצו כאן