נזקים שנגרמו לרכב מהתאונה בפקק

 
מחלוקת בגודל הנזקים שנגרמו לרכב כתוצאה מתאונה במהירות איטית – "תאונת נשיקה"
 

   
 

ויכוח על גודל הנזקים שנגרמו לרכב

 

בית משפט לתביעות קטנות בפתח תקווה דן במקרה זה.

 
התובע בעל רכב וולוו S40 שנת 2011 (להלן: "הוולוו").
 
הנתבעת הינה בעלים משותף עם בעלה ברכב יונדאי i30 (להלן: "היונדאי").
 
נתבעת 2 הינה חברת הביטוח המבטחת את רכב נתבעת 1.
 
התובע טען כי ביום 12.8.16 נהג ברכב הוולבו מפתח תקווה לכיוון קניון שרונים בהוד השרון.
 

במהלך הדיון נכחו הנהגים – התובע ונתבעת 1 וכן הנוסעים בכלי הרכב, בנו של התובע ובעלה של הנתבעת.

התובע טען כי לאחר שעבר את צומת אדנים, נסע בנתיב בצד ימין לכיוון קניון שרונים, כאשר בכניסה לקניון היה פקק. לקניון פונים ימינה, והיה פקק תנועה.
 
התובע טען כי לפתע קיבל מכה בחלק האחורי של רכב, וכתוצאה מפגיעה הפגוש האחורי של רכבו נפגע.
 
התובע טען כי התאונה נגרמה בזמן שנסע במהירות נמוכה של 10 קמ"ש, ולפתע הרגיש מכה בפגוש אחורי של הרכב.

האם הטמבון פורק או נפל מהתאונה?

האם הטמבון פורק או נפל מהתאונה?

התובע טען כי לאחר התאונה ניגש אל נתבעת 1, והחליפו פרטים ביניהם.
 
במהלך הדיון בנו של התובע העיד כי ישב במושב ליד הנהג בעת התאונה.
 
בנו של התובע העיד כי במהלך עמידה בפקק לפנות לרח' הירקון בהוד השרון, לכיוון הכניסה לקניון, כאשר הרכבים שלפניהם עצרו, גם הרכב בו נסע בלם.
 
בנו של התובע העיד כי כל הרכבים עצרו כי היה פקק לפנות ימינה ולפתי הרגישו מכה חזקה בחלק האחורי של האוטו.
 
בנו של התובע העיד כי התמונות שהוגשו צולמו על ידי השמאי ביום ראשון בשעה 08:30 הבוקר, כאשר התאונה הייתה ביום שישי בשעות הצהריים.
 
בנו של התובע העיד כי מכחיש מכל וכול את טענת הנתבעת כי אביו תלש את הטמבון.
 
נתבעת 1 טענה כי במועד התאונה נסעה מאחורי רכבו של התובע, היה מדובר בפקק תנועה, נסעה בשום מהירות, כאשר הרימה את הרגל מהברקס ונסעה באפס מהירות.
 
נתבעת 1 טענה כי הרימה את הרגל מדוושת הגז ורכבה קצת זז ופגש בחלק האחורי של התובע.

קרב גרסאות לנזק לרכב

קרב גרסאות לנזק לרכב

 
נתבעת 1 טענה כי לאחר התאונה ירדה מהרכב וגם התובע ירד, ולאחר שהסתכלו, מסרה לתובע כי אינה רואה דבר, אך מאחר והתובע ביקש להגיע לפינה שאבוא אחריו וביקש פרטים, הסכימה.
 
נתבעת 1 טענה כי בעודה יושבת ברכב ונותנת לתובעת את הניירות, כאשר לא יצאה מהרכב, התחילו למשוך את המגן ברכב התובע.
 
נתבעת 1 טענה כי שאלה את התובע מדוע מושך והחלה לצלם מהר.
 
במהלך הדיון בעלה של הנתבעת העיד כי ירד מי שישב ליד הנהג ומשך את הכיסוי, את המגן של הפגוש, הוא תלש אותו.
 
במהלך הדיון בעלה של הנתבעת העיד כי אינו זוכר אם מי שמשך את הפגוש נמצא באולם הדיונים.
 
השופט קבע כי המחלוקת בין הצדדים ממוקדת בהיקף הנזקים שנגרמו לוולוו כתוצאה מהתאונה ועלותם.
 
בעוד שהתובע טוען כי הנזקים שנתבעו כולם נגרמו בתאונה, הנתבעות טוענות כי מדובר ברכב בו היו קיימים נזקים קודמים ומדובר בתאונת "נשיקה" בה היה מגע קל בין כלי הרכב של הצדדים ולא יתכן כי הנזקים הנטענים מקורם בתאונה הנתבעת.
 

 
השופט דחה את טענת הנתבעות כי הנזקים הנטענים מופרזים ומקורם בתאונות קודמות.
 
השופט קבע כי העובדה שמדובר בתאונה שנגרמה בעת שכלי הרכב נסעו במהירות נמוכה , אין בה כדי לשלול את גרסת התובע כי נגרם נזק לצד האחורי ברכבו.
 

השופט דחה את טענת הנתבעות כי מהעובדה שלאחר התאונה לא נראה נזק באחורי הוולוו, למעט שריטות ניתן ללמוד כי לא נגרם כלל נזק לוולוו.
 
טענתה של הנתבעת שנתמכה בעדותו של בעלה, הבעלים הנוסף של היונדאי, כי לאחר התאונה החלו התובע ו/או בנו של התובע לתלוש את הטמבון הינה טענת הגנה שהנטל להוכחתה מוטל על כתפי הנתבעות שלא עמדו בנטל זה.

 
הנתבעת לא הציגה את התמונות המראות את תלישה הטמבון אשר טענה כי צילמה כשראתה שתולשים את הטמבון.
 
היקף הנזקים בוולוו ועלותם נתמכה בחוות דעת שמאי, כאשר הנתבעות לא ביקשו לחקור את השמאי ולא הגישו חוות דעת נגדית מטעמם.
 
השופט קבע כי מאחר וחוות דעת השמאי מטעם התובע לא נסתרה, מקבלה במלואה.
 
השופט דחה את טענת התובע בגין פיצוי ליעוץ והוצאות בגין הגשת התביעה ועוגמת נפש, כאשר רכיבי תביעה אלו לא הוכחו.
 
השופט קבע כי מקבל את התביעה באופן חלקי.
 
השופט קבע כי על הנתבעות ביחד ולחוד לשלם לתובע סך 8,149 ₪ בגין נזקי הרכב, סכום של 800 ₪ החזר שכ"ט שמאי, ו- 103 ₪ החזר אגרת התביעה.
 
 

בית משפט לתביעות קטנות בפתח תקווה פסק כי הנתבעות ישלמו ביחד ולחוד לתובע סכום של 9,052 ₪ בתוספת הוצאות משפט בסך 600 ₪, ₪ וכן עלות שכרו של עד התובע בסך של 200 ₪.

 
פרטי פסק הדין: 4740-11-16, שכטרמן נגד 1. רדומסקי 2. A.I.G
 
 
 
 
 

מעורב בתאונה וזקוק לעזרה?

 
 
אז איך מתחילים? לחצו כאן